מכתב פתוח לאמיר פוסטר
כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…
היי קוספיל, פונה אליכם בקשר לפוסט שלכם של אמיר פוסטר:
אמיר פוסטר עבר על חוות הדעת של מומחה מתנגדי אסדת לוויתן: ׳
האם מדובר באדם שמבלה את זמנו בקריאת ספרי פנטזיה ומדע בדיוני
?׳ האם עברתם על החומר ואתם אכן חושבים ומאמינים שמה שהוא כותב נכון? שואלת אותך מאחר והזדעזעתי לראות את הפוסט הזה מופיע אצלכם. בתור מישהי שמכירה הייטב את הנושא, אני יכולה להגיד לך באחריות שלצערי אמיר טועה ומטעה במקרה הטוב ומשקר ביודעין במקרה הרע. כתבתי שהזדעזעתי מאחר שנראה לי שלא נותר מקור או אתר אחד כבר שאני יכולה לסמוך שהוא ידווח לי את האמת או לפחות קרוב אליה. לא נעים לחיות בעולם שאתה מוקף רק בשקרים ומעשיות. אפילו נורא. אבל במקרה שלכם, אני עדיין מאמינה שזה לא נעשה בכוונה. אני אכתוב לכם תגובה לפוסט השקרי שלו ואודה לך מאד אם תקראו אותה. זה לא מה שתכננתי לערב שבת, אבל עושה רושם שאין ברירה. לצערי אתם כנראה לחלוטין לא מודעים למצב ולאמת בנושא הזה. אבל חבל להרוס את כל המוניטין שלכם. בנושא הזה לא קשה לכם לברר. הכל נמצא כאן וגם גלוי. יכולה להציע לכם בחום להגיע לארוע הסברה כדי שתהיה לכם יותר יכולת לשפוט ולהבין מי טועה ומי מטעה. מבטיחה לך שאני מאמינה באמת ובתמים במה שאני כותבת לך וגם יודעת בברור שבנושא הזה טעיתם. האסדה הזו במתווה הנוכחי היא לא פחות מאסון בקנה מידה עצום לישראל. כרגע אסון בפוטנציה ואנו נעשה הכל בשביל שלא יתממש. מקווה מאד לראות אותכם לצידנו או לכל הפחות לא עם הצד שמנגד.
הבנתי. עכשיו זה קצת יותר מובן איך זה עבר מתחת לרדאר וללא בדיקה. מבינה שפשוט סמכתם עליו. חבל שתתנו ליחסים שלכם איתו להרוס את המוניטין של האתר. אבל זו כמובן בחירה שלכם. בגדול, הוא רשם כל כך הרבה עיוותים, שקרים והטעיות שיקח הרבה זמן לעבור דבר דבר. למעשה, המשפטים הנכונים די חריגים. אני אנסה איך שהוא לסכם ולקצר למרות שמדובר בהיקף חומר עצום. פשוט גם שבת וגם כמות המטלות עלי גבוהה אבל קשה לי להתעלם מזה ולהשאיר את זה ככה. לדעתי האתר שלכם דווקא המקום להתעסק עם זה כי מדובר באחת מההקונספירציות הגדולות בישראל.
קצת רקע, כי אי אפשר בלי.
מאגר הגז לוויתן התגלה בשנת 2010 ע"י מונופול תמר המורכב בעיקר מנובל אנרג'י ודלק קידוחים, והוכרז כתגלית רק בשנת 2014.
אפשר להתווכח על הסיבות לכך שאיש לא הזדרז אז להכריז על המאגר כתגלית (אולי בהזדמנות אחרת), אבל קשה להתווכח על כך שזה מה שקרה בפועל. כנראה שלאיש לא היה דחוף כל כך להוציא את הגז מלוויתן. הדחיפות התפתחה רק עם הזמן.
מאגר לוויתן ממוקם בערך באמצע הדרך בינינו ובים קפריסין, במרחק של כ- 120 ק"מ מערבית לחופי חיפה, בקרבה רבה למאגרים האחרים שהתגלו במים הכלכליים של ישראל (תמר, כריש ותנין). כמו כן- בקרבה רבה למאגר אפרודיטה הקפריסאי.
עומק המים באזור המאגר- כ- 1600 מ'. עומק המאגר מתחת לפני הים- מעל 5 ק"מ.
עם הכרזתו כתגלית, הודיעו הזכייניות לציבור המשקיעים שלהן על פיתוח המאגר באמצעות אסדה צפה מסוג FPSO, שתמוקם מעל באר הקידוח, דהיינו במרחק של כ- 120 ק"מ מערבית לחופי חיפה. מצורף שקף מתוך מצגת של נובל אנרג'י באותה התקופה.
איפה היה אז אמיר פוסטר? מדוע לא נזעק לשמיים לשמע ההצעה של נובל לפתח את לוויתן באמצעות אסדה צפה אז?
משמעות המונח "פיתוח של מאגר" היא ביצוע הפעולות הנדרשות על מנת שניתן יהיה להפיק את הגז היבש מהמאגר.
צריך להבין, שהגז לא יוצא מבטן האדמה כגז יבש ונקי. מה שיוצא מבטן האדמה הוא גז גולמי רטוב, מה שמכונה בעגה המקצועית "גזוז"- ולמעשה מדובר בנוזלים שבהם ממוססת הפאזה הגזית.
על מנת להפריד את הפאזה הגזית הנקייה ולהשיג את הגז היבש שניתן לחבר אותו למערכת ההולכה הארצית, נדרש תהליך של זיקוק.
בתהליך הזה מופרדת הפאזה הגזית, וגם הפאזה הנוזלית עוברת הפרדה: הפאזה הנוזלית הכבדה- מכונה מי תוצר, ואלו הם מים שספחו אליהם במהלך השנים בבטן האדמה מתכות כבדות רבות. והפאזה הנוזלית הקלה- סוג של נפט קל מאוד שנקרא קונדנסט.
מי התוצר- הם תוצר לוואי של תהליך ההפקה הזה, שאין להם שימוש. הם מכילים ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות, למשל, פי 2300 כספית מריכוז הכספית במי ים רגילים, וכן ריכוזים גבוהים של עופרת, קדמיום, ארסן ועוד.
עפ"י אמנת ברצלונה (וההגיון) המים האלו צריכים להיות מוזרמים בחזרה למאגר המתרוקן או אל מאגר ריק אחר, ואסור להזרים אותם לים על מנת לא לזהם אותו.
הקונדנסט- הוא כאמור סוג של נפט, אבל קל ממנו בהרבה, נדיף פי 20, בעל לחץ אדים גבוה מאוד, נפיץ, רעיל, מכיל כמויות גבוהות של בנזן שהוא מסרטן וודאי לאדם, ובעל זמן מחצית חיים ארוך ביותר, מה שמבטיח הישארותו בשטח לזמן ממושך מאוד, במקרה של דליפה.
לקונדנסט התנהגות שונה מנפט רגיל, שמן ודומים- בכל הנוגע למגע עם מים. הוא אינו יוצר שכבה נפרדת מהמים וצף מעליהם, אלא, במקרה של דליפה או שפך- מתערבל בעמודת המים ויוצר אמולסיה איתם.
אמנם לא ידוע לי על מחקרים שבדקו את ההשפעה של שתיית מים מזוהמים בקונדנסט על בריאות האדם, אבל בשנת 1992 בקליפורניה שתו 200 כבשים ממאגר מים שזוהם בקונדנסט,
ואחוזי התמותה והתחלואה שלהן היו חריגים במיוחד.
הקונדנסט הוא שקוף- ולכןלא ניתן לזהות אותו לאחר שהגיע אל החופים, שם יישאר לדראון עולם וירעיל את כל מה שבא איתו במגע.
נשוב לעניין פיתוח המאגר. אפשר בגדול להסתכל על שתי אופציות:
1. ניתן לפתח את המאגר באמצעות אסדה צפה, באותה הנקודה שבה התגלה- דהיינו במקרה של לוויתן- במרחק של 120 ק"מ מהחוף. במקרה כזה- מי התוצר יטופלו במקום ויוזרמו בחזרה למאגר המתרוקן, והקונדנסט יימכר לבית הזיקוק המרבה המחיר. הובלת הקונדנסט תיעשה באמצעות מיכליות אל בית הזיקוק שרכש אותו, ואשר בו יתבצע הזיקוק הנוסף שלו לתוצרים הסופיים, תהליך שהוא בעצמו מזהם.
ומה עם הגז? עבור הגז יש בפתרון כזה שתי אופציות:
1. להוביל אותו ארצה בצינור. 2) להנזיל אותו ולמכור אותו לייצוא.
2. וניתן לפתח את המאגר באמצעות אסדה קבועה בקרבת החוף: להוביל את הגז הגולמי אל אסדה שתוקם על מדף היבשת הרדוד בקרבת החוף, ולבצע את תהליך הזיקוק בקרבת החוף… במקרה כזה- מי התוצר נשפכים לים, באזור מדף היבשת הרדוד והרגיש מבחינה אקולוגית, והקונדנסט יוזרם ארצה באמצעות צנרת, הישר אל מפעל בז"ן של קבוצת עופר, שם יזוקק לתזקיקים שיימכרו לחו"ל. והגז? הוא יוזרם ארצה בצנרת.
מה עדיף לישראלים עבור לוויתן?
אם נזכור שללוויתן אין כמעט חוזים עם המשק הישראלי (למעט חוזה קטן עם תחנת כוח בבאר טוביה שבנייתה אפילו לא קרובה להיות מושלמת)- הרי שנסיק שלמעשה אין לנו צורך, ובוודאי שלא צורך דחוף, להכניס את הגז ממנו ארצה.
אם נזכור גם, שמפעל בז"ן מוכר כבר היום מעל 50% מהתוצרת שלו לייצוא, נבין שגם בקונדנסט, או בזיהום הנלווה לזיקוקו במפרץ חיפה, אין למשק הישראלי צורך…
מי התוצר- בוודאי שיש לישראלים העדפה שיוחזרו אל בטן האדמה או לפחות אל עומק הים במרחק רב מהחוף- ולא שיוזרמו בכמויות אדירות אל הים במרחק של 9 ק"מ מנקודת היניקה של מתקני ההתפלה בחדרה ובקרבה לחופי הרחצה….
עושה הרושם, שהפתרון של אסדה צפה במרחק רב מהחוף, הוא ברור.
ואכן, במשך כשנתיים הפתרון הזה היה ברור גם לנובל אנרג'י, וכאמור, לא זכור לי שאמיר פוסטר הזדעק באותה התקופה עד השמיים והשמיץ את המהנדסים של נובל, על בחירתם ההזויה בפתרון האסדה הצפה.
לא ראינו התבטאויות שלו שטענו שאותם המהנדסים הרשלניים שבחרו עבור נובל באופציית האסדה הצפה, הם לא באמת מהנדסים, ולא זכינו לפנינים המתארים אותם כחבורת קוראי ספרי מד"ב שאין להם שום מושג בעסקי הגז.
למעשה, אמיר פוסטר לא התבטא מעולם נגד פתרון האסדה הצפה של נובל אנרג'י, ונזכר להשמיץ את הפתרון הזה רק לאחרונה, ורק אחרי שנובל שינתה את מתווה הפיתוח של לוויתן. מדוע?
לדעתי- פשוט משום שזה היה הפתרון שאותו הציעה נובל בעצמה.
פיתוח בקרבת החוף של מאגר שהתגלה במים עמוקים, משול למצב שבו גיליתם מטמון של יהלומים המוטמנים בתוך סלעים באמצע המדבר, ואתם בוחרים לסחוב את כל ערימת הסלעים את כל הדרך עד הביתה, רק כדי לפרק אותם בקרבת הבית ולהוציא את היהלומים.
במקרה של מאגר הגז- הסלעים הם רעילים, נפיצים ומסרטנים.
אין כל סיבה לקרב אותם אל החוף ואל האוכלוסייה, רק כדי לשלוף מהם את היהלומים. ניתן בהחלט לעשות זאת במרחק רב מהחוף- כך עושים ברחבי העולם, וכך הציעה גם נובל לעשות עם לוויתן.
קירוב האסדה מייצר מגוון של בעיות:
בשגרה- זיהום הים באמצעות מי התוצר, זיהום האוויר בקרבת החוף כתוצאה מפעילות האסדה שהיא בית זיקוק, וכן סכנות חמורות לזיהום ים, קרקע ומי תהום כתוצאה מדליפת קונדנסט מהצנרת. אציין בסוגריים, שצנרת הקונדנסט מתוכננת לעבור דרך מאגרי מי תהום, ומעל קידוחי מי שתייה.
צנרות כאלו נוטות לדלוף עם השנים.
זכרו את מקרה הכבשים בקליפורניה
האם אנחנו מוכנים להמר על מאגרי מי השתייה של הארץ הזו?
בחירום- עשוייה להתרחש תקלה חמורה של שריפה, פיצוץ ובעקבותיה שפך מאסיבי של קונדנסט וגז גולמי אל הים, בקרבת החוף.
תקלות מסוג זה מתרחשות תדיר בעולם, אבל לישראל אין את יתרון הגודל שיש לקליפורניה, מקסיקו, הים הצפוני או סין.
כאשר תתרחש תקלה כזו כאן- היא תוביל לאסון בסדר גודל שלא נוכל להתאושש ממנו. זו בעצם תמצית הדו"ח של פרופ' שטיינר, שאותו השמיץ פוסטר ללא בושה. פרופ' שטיינר הוא מומחה לאסונות שפך מהסוג הזה.
תקלת שפך תהווה בעיה גם במרחק של 120 ק"מ מהחוף.
אבל במקרה כזה יהיה זמן ארוך יותר לנסות לטפל בשפך בטרם הגיעו לחוף (30 ימים לעומת 12 שעות, עפ"י האנליזות של חברת נובל).
נוסיף למשוואה את העובדה שסטטיסטיקת תקלות השפך של אסדות קבועות עומדת על פי 2.5 יותר מאשר באסדות צפות. לא עניין של מה בכך.
נוסיף למשוואה גורם נוסף. שפך בקרבת החוף ישפיע בעיקר על החוף הישראלי.
שפך במרחק של 120 ק"מ יגיע, בגלל משטר הזרמים, לשכנותינו מצפון.
יתכן מאוד שאסדה בקרבת החוף תהווה תמריץ עבור אויבינו, לנסות ולפגוע בה, משום פוטנציאל הנזק הגדול שיהיה טמון בפעולה כזו.
נוסיף למשוואה גורם נוסף.
חוות הדעת של פרופ' צבי בן אברהם, הקובעת כי האזור שבו מתכוונים לתקוע את כלונסאות האסדה הקבועה בקרבת החוף הוא אזור רגיש במיוחד מבחינה גיאולוגית, וכי רצוי שלא למקם בנקודה זו מתקנים הקבועים לקרקעית…
לגבי האסדות הצפות וההיתכנות הטכנית שלוויתן, אני לא מצפה מכם פשוט להאמין לי. מצרפת תוצאות של סקירה שערכנו בנושא:
כאן קישור לטבלה גדולה של אסדות צפות מסוג FPSO:
https://www.offshore-mag.com/content/dam/offshore/print-articles/volume-77/08/2017FPSO-072017-Ads.pdf
וכאן קישור לטבלה גדולה של אסדות צפות מסוג Semi-Submersibles (אומנם מ-2011 אבל זה הכי חדש שיש להם) –
https://www.offshore-mag.com/ content/dam/etc/medialib/ platform-7/offshore/maps-and_ posters/ 1101SemiFloatVesselPoster.pdf
אפשר לראות שבצפות של -Semi-Submersible מתבצע הרבה יותר עיבוד גז מעיבוד נפט, ב-FPSO זה לרוב לא המצב.
רשימה חלקית של מאגרי גז במים עמוקים שמפותחים באמצעות FPSO כאן:
Ichthys gas field (Australia) – Offshore FPSO and Onshore LNG – Large field (368 BCM) – Emissions of more than 1000 nmVOC per year
https://en.wikipedia.org/wiki/ Ichthys_gas_field
Terang Sirasun Batur field (Indonesia) – Offshore FPSO BW Joko Tole
https://www. offshoreenergytoday.com/ indonesia-fpso-bw-joko-tole- receives-first-gas/
Berantai Gas Field (Malaysia) – Offshore FPSO
https://www.offshore– technology.com/projects/ berantai-gas-field/
Sanha Gas Field (Angloa) – Offshore SANHA FPSO
https://www.onepetro.org/ conference-paper/OTC-17361-MS
Santos Basin (Brazil) – Offshore Cidade de Santos FPSO
https://www.epcengineer.com/ projects/details/573/cidade- de-santos-fpso/profile
PERISAI KAMELIA (Malaysia) – Offshore FPSO
http://abarrelfull.wikidot. com/kamelia-gas-field
Idun gas field (Norway) – Offshore Skarv FPSO processing (large) Idun gas field and (smaller) Skarv oil field
https://www.akerbp.com/en/our- assets/production/skarv
South Pars gas field (Iran) – Offshore (Cyrus) FPSO processing gas wells and some oil wells – Super Giant field (perhaps the largest in the world)
https://en.wikipedia.org/wiki/ South_Pars/North_Dome_Gas-
Condensate_field#Reserves
יש בזה הגיון, כי ב-FPSO יש נפח אחסון מאוד גדול, שלא באמת צריך אותו בשביל קצת קונדנסט והיזם כביכול "משלם סתם", אז כנראה ברוב העולם יותר כלכלי לשים Semi-Submersible עם צינור.
אבל אפשר גם לשים FPSO עם נפח קטן, עושים את זה פה ושם (ראיתי FPSO לגז עם נפח אחסון של 250,000 חביות), אבל לא המון.
בכל אופן, כל הנ"ל אסדות צפות, בין אם FPSO ובין אם Semi Submersible…
לגבי הטענה שאין המון אסדות FPSO לעיבוד גז (בלבד) שמטפלות בתפוקה גבוהה ליום כמו שנדרש בלוויתן- (טענה שמשמיע אמיר פוסטר)- לדעתי זה ניואנס שלא צריך להכנס אליו בכלל.
מדוע? כי אין בעיה טכנולוגית לעשות את זה, הרי נובל בעצמם במשך כמעט שנתיים עד דצמבר 2015, התחייבו במסמך המשקיעים שלהם שיבנו אסדה כזאת. זה בעיקר עניין של צורך ולא של יכולת.
יש עוד כל כך הרבה מה להוסיף, אבל באמת שהיריעה קצרה.
המצב האבסורדי הוא שהכל כל כך ברור, ואז מגיע אחד, אמיר פוסטר, קורע לגזרים עבודה מצויינת שעשה אדם המוכשר ממנו עשרות מונים בתחום מומחיותו, תוך שהוא שוכח לציין מי שולח אותו ומי משלם לו על השמצותיו חסרות הבסיס – מאכזב ביותר.
אני מאוד מקווה שתמצאו דרך לתקן את העיוות הנוראי הזה.
—
קראתם?
הפנמתם ?