דיווח בצרפת: דיפלומט מהקונסוליה הצרפתית בירושלים נעצר על ידי השב״כ – נתפס מבריח אמל"ח מעזה לאיו״ש

עלילות הקונסוליה הצרפתית בארץ ישראל

מאתמול כבר דווח בצרפת שרומן פרנק, דיפלומט צרפתי שעובד בקונסוליה הצרפתית בירושלים, נעצר על ידי השב"כ לאחר שנתפס מבריח אמצעי לחימה מעזה לאיו"ש. את הנשק מעזה הוא קיבל מאזרח שמועסק במרכז תרבות במימון ממשלת צרפת (שוקינג).

זאת לא הפעם הראשונה (ואם נמשיך לטמון את הראש בחול כנראה לא האחרונה) שעובדים בקונסוליה הצרפתית משתתפים באופן פעיל במאבק נגד מדינת ישראל.

עד שנת 2015, עבדה בקונסוליה הצרפתית בירושלים אישה בשם אלסה לפורט, דיפלומטית צרפתית, בתו של פעיל אנטישמי בצרפת, שנשואה לסלאח חמורי – פעיל טרור פלסטיני שיושב בכלא הישראלי לאחר שתכנן התנקשות ברב עובדיה יוסף. בתחילת ינואר 2016, ניסתה אלסה להיכנס לישראל אך כניסתה סורבה לאחר שהרשויות בישראל גילו שהיא הייתה מעורבת בעצמה בפעילות עוינת.

חודשים לפני כן, פוטר עובד הקונסוליה לאחר שנמצא כי הוא הבריח זהב וסיגריות לירדן.

עוד בשנת 2015, פרסמה הקונסוליה הצעת עבודה שהתייחסה למערב ירושלים גם כשטח כבוש, ודיפלומטים בכירים בה השתתפו כדרך קבע בהפגנות נגד חיילי צה"ל. הגדילה לעשות מריון פסנאו-קאסטינג, הנספחת התרבותית של הקונסוליה, שבשנת 2013 השתתפה בהפגנה אלימה באיו"ש ואף תקפה את חיילי צה"ל אל מול המצלמות, תוך שהיא מנסה לסייע לפעילי ארגונים קיצוניים להקים אוהלים באופן לא חוקי.

מלבד לשאלה המתבקשת מדוע עובדי הקונוסליה לא מגורשים בבעיטה, והשאלה מה היה קורה אם דיפלומטים ישראלים היו עושים את זה בצרפת, יש שאלה יותר מהותית: האם לאותם דיפלומטים סוררים הייתה גישה לקבלת ההחלטות בקונסוליה?

מדוע אני שואל? מהסיבה הפשוטה שבשנת 2015, הקונסוליה הצרפתית העבירה 63 אלף ש"ח לשוברים שתיקה לאיסוף עדויות על חיילי צה"ל ובשנים 2014-2017 העבירה 373 אלף ש"ח לבצלם למטרות תמיכה כללית ו"פרויקט ג'ילזון".

בתמונה: דיפלומטיה

(מקור התמונה: BBC)