דני אבבה התחזה למסתנן אריתראי ובדיאלוג המובא נמצא השקר כולו
כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…
משה איפרגן:
השקר של המסתננים.
דני אבבה התחזה למסתנן אריתראי ובדיאלוג המובא נמצא השקר כולו. מערך משומן של הסתננות כלכלית, כולל שקרים שנועדו לקבל כאן זכויות, כולל התפקיד של עמותות השמאל (אולי מתמימות) במערך ההונאה.
פשוט תקראו."תשקר," הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם."
ג'ירמה מחייך. "כמעט אף אחד מהם לא בא ברגל ממצרים לישראל. אף אחד מאיתנו לא חצה שום מדבריות… הכל שטויות. לפני שלוש שנים היינו חבורה של 22 אנשים, ואני אספר לך איך זה עובד. ואם אתה תספר את אותו סיפור, אתה מסודר, לא יקרה לך שום דבר.
"כששואלים אותך איך הגעת, תגיד: אני גר בעיר אסמרה, תגיד אפילו בפרוורים של אסמרה, כדי שלא ישאלו אותך סימני היכר, כמו רחובות מסוימים. ואז ישאלו אותך איך הגעת. תזכיר את העיר שנקראת תטסנה, זו עיירה גבולית, בין אריתריאה לסודן. כל מי שהגיע מאריתריאה עבר דרך שם. מאה אחוז מהאנשים, חותם לך על זה. אני עשיתי את זה."
"איך הגעתי לגבול"? אני שואל.
"אתה מגיע לגבול באמצעות מה שנקרא 'מבצע טויוטה:' רכבי טויוטה ,4×4 מסיעים אותך בג'ונגלים, תמורת 1,500 נאקפה, הכסף המקומי, שזה בערך 70 דולר. אתה נוחת בעיר תטסנה, ושם אתה פוגש הרבה מאוד חבר'ה משלנו. שם ייגש אליך 'מקשר,' שתמורת 15 דולר מחבר בינך לבין האנשים שמכונים 'הרוכלים:' קבוצה שמתמחה בהברחת אנשים לתוך סודן. אתה משלם להם 700 דולר, אולי פחות, תלוי בכושר ההתמקחות שלך. הרוכלים דואגים להסיע אותך עד חרטום במשאיות או במכוניות פרטיות, ושם אתה נשאר בערך בין עשרה ימים לשבועיים."
"ואז מה"? אני מנסה לזכור את הפרטים.
"בחרטום אתה פוגש במדריכים, חלקם משלנו, חלקם סודנים, חלקם בדואים. קוראים להם 'החאווג'ה.' אתה לא צריך להכיר אותם, יש אנשים שעובדים בשבילם והם כבר יגיעו אליך. אתה משלם מראש 750 דולר, והם לוקחים אותך מחרטום לקהיר. בקהיר אותה שיטה עובדת: מבריחים בדואים יפגשו אותך במרכז קהיר. אתה לא צריך להגיד הרבה, הם יגיעו אליך ויגידו לך לבד. קוראים לזה 'אטמטם,' שמועות. וכך אתה פוגש לראשונה בדואים שתמורת 750 דולר מסיעים אותך 20 ק"מ לפני גבול ישראל. המבריחים הבדואים יודעים בדיוק באיזו דרך להיכנס, איזה גבול נחתך על ידם בימים אחרונים. בסך הכל אנחנו הולכים רק ארבע שעות ברגל עד הגבול של ישראל. הבדואים גם יסבירו מה לעשות כשפוגשים את הצבא הישראלי."
"מה"? אני שואל.
"הכי חשוב – להרים ידיים," עונה ג'ירמה ומחייך."מה לעשות עם השפה"? שאלתי אותו, "האריתריאים לא יאמינו לי. הרי אני לא מדבר תיגרית."
ג'ירמה שולף מיד תשובה מוכנה: "תגיד שאתה ילד א ָמ ָצַ 'ה." אמצ'ה בשפה האמהרית פירושו "חלקי חילוף." הסיפור הוא כזה: אריתריאה ואתיופיה הן שכנות, עם גבול דליק ביותר. בסוף שנות ה90- גירשה אתיופיה עשרות אלפי אריתריאים משטחה, בהם ילדים רבים. הילדים האלה זכו לכינוי "ילדי אמצ'ה." "ואתה," אומר לי ג'ירמה, "תגיד שאתה אחד מהם. לא מדבר תיגרית, כי פשוט גדלת באדיס-אבבה. תאמין לי – יאמינו לך.".3 "בלגן"
השקר של המסתננים.
דני אבבה התחזה למסתנן אריתראי ובדיאלוג המובא בצילומסך נמצא השקר כולו. מערך משומן של הסתננות כלכלית, כולל שקרים שנועדו לקבל כאן זכויות, כולל התפקיד של עמותות השמאל (אולי מתמימות) במערך ההונאה.
פשוט תקראו.
קישור: https://t.co/tfE31aB6Cx pic.twitter.com/HxPLw2z20a— משה איפרגן (@mosheifargan) March 3, 2018