הזיג זג של השופטים

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

להטוטן בקרקס, ואפילו יהיה בעל טכניקה יוצאת דופן, לא יצליח לעולם לעשות פליק-פלאק לאחור בדומה לזה שעשתה הפרקליטות בשבועות האחרונים בעניין הטלפון הנייד של תאיר וההרדיסק המקורי של המחשב הביתי שלנו.

במהלך ההליך להשבת הטלפון הנייד וההרדיסק טענה הפרקליטות כל הדרך כי שני החפצים הפרטיים שלי מוחזקים במשמורת לצמיתות מכוח חוק הארכיונים, שקיבל חיזוק בהלכת "אלעביד", ומשום כך לא תוכל להיענות לבקשתי לקבלם. גם הודעת הפרקליטות כי הטלפון הנייד אבד, ובאורח פלא נמצא כמה ימים לאחר שעו"ד טימסית דרש לחקור היעלמותו, לא גרמה לבית המשפט המחוזי לתהות אולי דברי פרקליטות מחוז צפון אינם אמת וכי הטלפון, שמעולם לא שימש כראיה במשפט, כלל לא הוחזק היכן שטענה נציגת הפרקליטות..

הפרקליטות מוסיפה חטא על פשע כאשר מחד, ממשיכה להתעקש ועומדת בסירובה להשיב את ההרדיסק המקורי והטלפון הנייד, ומאידך מוצגים, שהוגשו לבית המשפט, כדוגמת האם.פי, שהיה בכיס מכנסיה של תאיר – מקום הימצאו לא נודע, וכן זוג הנעליים של האדם הראשון שדרך בזירת הרצח הושב לבעליו כעבור זמן קצר, באישור הפרקליטות וללא קבלת אישור מבית המשפט.

ומכיוון שבית המשפט המחוזי לא השתכנע כי יש להשיב אלי את מה ששייך לי, פניתי באמצעות עו"ד מרדכי טימסית, לבית המשפט העליון. בדיון, שהתקיים בפני השופט יצחק עמית לפני מספר שבועות קרה דבר משונה מאוד.

פרקליטות המדינה, יחד עם הסנגוריה הציבורית, שהצטרפה לאחר הדיון להליך כ'ידידת בית המשפט', החליטו כי על גב המקרה הפרטי הזה הן מבקשות מבית המשפט העליון, בהרכב מורחב של שלושה שופטים, לעשות סדר בכל נושא שמירת מוצגים, שנתפסו במסגרת ההליך הפלילי.

אך על מנת לעשות את אותו סדר מבקשת כעת הפרקליטות מבית המשפט לבטל את הלכת "אלעביד" – אותה הלכה, שמכוחה טענה הפרקליטות לסירובה להשיב לרשותי את הטלפון וההרדיסק – ולקבוע בפקודת סדר הדין הפלילי כללים ברורים יותר בנושא שמירת מוצגים.

ואם אתם שואלים האם משהו השתנה בעמדת הפרקליטות בבקשתי, אתם יכולים להיות ממש רגועים – אין כל שינוי בעמדת הפרקליטות, והיא עדיין עומדת בסירובה.

בעוד כמה ימים יתקיים דיון בפני שלושה שופטי בית המשפט העליון בסוגיה. אני תקווה כי משיכת הזמן וגרירת הרגליים יגיעו לקיצם, ואזכה למעט שקט נפשי מהחלטתם של היושבים בהיכל הצדק, אלה האמונים על עשייתו.